שיער דליל בקודקוד – איך מחזירים את הצפיפות?

רבים שמים לב לזה לראשונה כשהם רואים תמונה של עצמם מאחור, או כשמישהו מעיר להם בצחוק (או שלא): "היי, יש לך שם 'חור' קטן". התקרחות בקודקוד (Vertex Balding), המכונה גם "הכיפה", היא אחד הדפוסים הקלאסיים של נשירת שיער גברית (וגם נשית).

למה דווקא בקודקוד?

זקיקי השיער באזור הקודקוד והמפרצים רגישים יותר להורמונים אנדרוגניים מאשר השיער בעורף ובצדדים (שנחשב "האזור הבטוח" ועמיד יותר). זו הסיבה שברוב השתלות השיער, לוקחים זקיקים מהעורף ומעבירים אותם לקודקוד.

הבעיה עם אזור הקודקוד היא שלעיתים קרובות הנשירה שם היא הדרגתית מאוד. השיער לא נושר בבת אחת, אלא הופך דק יותר ויותר בכל מחזור צמיחה, עד שהקרקפת מתחילה להשתקף.

האתגר בטיפול בקודקוד

החדשות הטובות הן שאזור הקודקוד מגיב מצוין לטיפולים לא ניתוחיים, לעיתים אפילו טוב יותר מאזור המפרצים. הסיבה היא שבקודקוד יש בדרך כלל שרידי שיער רבים (שיער פלומתי) שעדיין חיים וניתן להציל. באזור המפרצים, לעומת זאת, הזקיקים נוטים למות מהר יותר לחלוטין.

הפתרון: עיבוי ביולוגי

כדי להחזיר את הצפיפות לקודקוד ללא ניתוח, אנחנו צריכים לעשות שני דברים:

1. לעצור את ההידלדלות: למנוע מזקיקים נוספים למות.
2. לעבות את השיער הקיים: להפוך את השיער הפלומתי הדק לשיער טרמינלי (עבה, ארוך וכהה).

כאן נכנס לתמונה טיפול IPRF. הזרקת הפיברין העשיר בטסיות לאזור הקודקוד יוצרת תשתית ביולוגית חדשה. גורמי הגדילה משתחררים באזור במשך שבועיים, מעודדים אנגיוגנזה (יצירת כלי דם) ומספקים לזקיקים המוחלשים את כל מה שהם צריכים כדי לגדול מחדש בעובי המקורי שלהם.

תוצאות הטיפול בקודקוד לרוב מרשימות מאוד: תוך מספר חודשים ניתן לראות כיסוי טוב יותר של הקרקפת, וה"חור" מצטמצם או נעלם. שילוב עם תכשירים מקומיים בבית יכול למקסם את התוצאה ולשמור עליה לאורך זמן.